הצטרפו לרשימת התפוצה

  • ravivbooks

משיטוט קצר בעולם האינטרנט והתייעצות עם ד"ר גוּגֵל, התפלאתי לגלות כמה יכול לקבל אדם ובעיקר ילד מפעילות הקריאה הספרותית והשירה, בעיקר כמובן בתחום השכלי והמנטאלי ולאחר מכן ההתנהגותי. זה מדהים. הנה הרשימה שנלקחה מתוך עשרות אם לא מאות מחקרים ואני מעריך שהיא רק חלקית :


1) גירוי מנטאלי למוח

2) כישורי חשיבה אנליטית

3) צבירת ידע כללי וספציפי

4) גיבוש תפיסות עולם

5) העשרת אוצר המילים

6) שיפור הדמיון

7) שיפור הזיכרון

8) הפגת מתח פיזי ונפשי

9) שיפור המיקוד והקשב

10) הקניית כישורי כתיבה

11) שיפור יכולות הלמידה

12) שיפור הביטחון העצמי

13) שיפור יכולת העמידה מול קהל

14) שיפור יכולת ההופעה והמשחק

15) מתן זמן איכות משפחתי (עם ספרים המתאימים לכך)

16) אריכות חיים

תחשבו על זרע או שתיל קטן שזרעתם או שתלתם. האם לא תתנו לו את כל התנאים האפשריים האופטימאליים בצורת אדמה טובה, מים, דשן והגנה פיזית בכדי שיגדל ויצליח להתמודד עם תלאות הסביבה החיצונית – רוחות חזקות, שמש קופחת או ברד כבד, והתחרות עם עוד צמחים מסוגו או שלא מסוגו בכדי שיוכל, כאשר יגדל, להציע הכי הרבה פירות ושטעמם יהיה הכי טוב מכולם?.

תחשבו על תבשיל שאותו אתם מבשלים – האם לא תוסיפו אליו בעת תהליך הבישול את כל התבלינים הכי טובים שרק ניתן ע"מ שתוכלו להפיק את התבשיל הכי טעים ומזין שניתן עבור הסועדים?.

אז למה אנחנו מקדישים כל כך הרבה זמן, כסף, תשומת לב ואהבה לגינה בבית או בחוץ או למיטבח אבל משאירים את ילדינו ללא אותה תשומת הלב. כמובן שילדינו ראויים לפי מליון תשומת לב מהעץ בגינה או התבשיל במטבח אבל משום מה, אנחנו משאירים אותם לחסדי משחקי המחשב ואפליקציות הסלולר ו/או לאחריות המורה בבית ספר. אז אל נא נתפלא אחר כך שפירות ילדינו יהיו מעטים ולא ראויים והוא יפסיד במירוץ האכזרי של החיים מול אלו שכן קיבלו את מה שצריך לצורך הצלחתם.

הרי במחיר של ארוחת צהריים במסעדה ממוצעת אנחנו יכולים לקנות להם ספר, לשבת איתם, לקרוא איתם, להתעקש איתם, להרגיל אותם לקריאה וכך לתת להם לפחות חלק ממה שהם יידרשו אליו כל כך במהלך חייהם. זאת האחריות שלנו!!

#בטחון עצמי #קריאה

  • ravivbooks

Updated: Dec 29, 2018

ההנחה היא שעולם משחקי המחשב, אפליקציות הסלולר והרשתות החברתיות הנו כל כך חזק ומשפיע על חיי הילדים והנוער שאין בכלל סיכוי לתחרות כלשהי על תשומת ליבו של הילד או הילדה וכל שנותר לנו הוא להרים דגל לבן. ניסינו ולא הצלחנו. אז מצפונינו שָׁקַט לו ונוכל לחזור לענינינו, משאירים את ילדינו בישיבתם האין סופית מול המחשב או הטלפון הסלולרי.

כמובן שיש בזה מין האמת וזאת המציאות ואין להתכחש לה. אבל אם התחרות בין המחשב, הסלולר והספר תהיה יותר קרובה, אולי כן נצליח (עם עקשנות וסמכות) להראות לילדינו שקריאה היא בעצם דבר כיף, חיובי ושבעתיד הלא רחוק, הוא יהיה להם לעזר עצום בכל דרך מקצועית או אחרת אותה הם יבחרו לעצמם.

אז איך לשים את הספר על אותו "קו זינוק" של המחשב והסלולר במירוץ על תשומת ליבם של הילדים? נזכרתי שכאשר הייתי קטן מאד והיה לי דוגמא חום גבוה, ההורים היו צריכים לתת לי כדור להורדת החום. מכיוון שהייתי קטן מידי בכדי לבלוע כדור, הם היו צריכים לרסקו וכך ייצא לאור טעמו המר כל כך וכמובן, לא היה ניתן להכניסו לפי. מה עשו? ערבבו את אבקת הכדור המרוסקת עם שוקולד או דבש (משהו מתוק) וכך נפתרה הבעיה. כלומר – הפכו משהו מר ולא טעים למשהו מתוק וטעים וכמובן דרך זה השיגו את מטרתם וחום גופי ירד.

חשבתי על כך בהקשר הכתיבה ולאחר מכן הקריאה וההקראה. איך להפוך את קריאת הספר ממשהו שהוא עול ומר ולרוב שלילי בעיני הילדים ובטח לא אטראקטיבי להיפך מכך. אולי "להמתיק" משהו שלילי ולהפכו למשהו יותר חיובי.

מה תמצאו מיוחד בספריי –

1) מסרים – המסרים בסיפורים הם לא רחוקים ומדברים אל כולנו ועל כולנו. ילדים וגם לפעמים מבוגרים. כך יוצא שהספר מדבר אליי ועליי ועל מישהו אחר ולא קשור אליי.

2) חרוזים – על נושא הכתיבה החרוזים וקריאת שערה וספרות בחרוזים ניתן לדבר זמן רב. אבל היה כמה נקודות:

ü "קריאת ספרות בחרוזים חודרת למוח וללב באותו הזמן ואז חווית הקריאה היא דו מימדית – כלומר – מימד הרגש ומימד השכל, וכך יותר מלאה ועשירה"

ü בתחרות מול המחשב, חווית הקיראה בחרוזים היא חיובית, כיפית וזורמת ובטח לא משעממת

ü איזה כיף לקרוא בחרוזים. אתם קוראים סיפור שהוא שיר או שיר שהוא גם סיפור

ü כתיבה בחרוזים מאפשרת חווית הקראת הסיפור מול קהל כחוויה חינוכית, משפחתית ומבדרת וכמובן עוזרת לשיפור הזכרון ואת הביטחון העצמי

ü במקרים מסוימים ניתן להמחיז את הסיפורים

ü כיף לחזור לקרוא חרוזים כי תמיד מגלים עוד משהו ועוד רובד בסיפור ואף פעם לא משעמם.

3) הומור – אין כמו כתיבה הומוריסטית, אבל במידה הנכונה, בכדי לגעת בנפש ובחלק החוויתי במוח. חווית ההומור היא חוויה חיובית תמיד ואם היא באה כחלק מקריאה, אזי חווית הקריאה תישאר ככזאת. הדבר הרע היחידי שניתן לומר על נושא ההומור והצחוק זה שזה גורם לקמטים ליד העיניים.



4) איורים לצביעה – הספרים כוללים בתוכם איורים מאד חמודים שכמובן קשורים לסיפור. את האיורים ניתן לצבוע, כל ילד לפי יכולתו ודמיונו, וכך הסיפורים והספר, הופכים להיות ממעין חפץ, למשהו אישי ופרטי יותר כי יש בו כבר משהו מאיתנו ומשלנו. הצביעה נותנת מימד שלישי לספר וגם מאפשרת לילדים קטנים יותר להיות לחלק מהחוויה וכך הספר הופך להיות כ"מרכז בידור" משפחתי".

לכן אני קורא לספרי "ספר צעצוע של סיפור" ולמה? כי נכון שהסרט "צעצוע של סיפור" מיועד לילדים בעיקר אבל גם המבוגרים מאד אוהבים אותו (לעתים יותר כי הם מבינים ניואנסים קטנים שהילדים עדיין לא מבינים בעיקר בגלל מגבלות שפה) ואז החוויה של הסרט היא חוויה באמת משפחתית. באותה מידה, הספרים אולי מיועדים לילדים ונערים אבל גם המבוגרים יאהבו אותם באותה מידה ואולי לעתים יותר וכך יוכלו באמת להשתתף בחווית הילד/ילדה ולהיות חלק ממנה.

מסקנה – באותה מידה שהילד יצליח לעבור באופן חיובי את "בליעת הכדור הראשון" כשהוא מעורבב בשוקולד ואחרי זה יגדל לקחת את הכדור ללא השוקולד בלי טראומה, כך הוא יצליח להתחבר לספרים הראשונים שלו באופן חיובי וכיפי ואולי יוכל להמשיך ולראות בחווית הקריאה כחוויה חיובית, כיפית, מעשירה ומלמדת ככל שיגדל. הורים – זאת אחריותינו!!!